למידה וקשר

מה הקשר בין למידה לקשר?

קרה לכם פעם שפשוט לא הצלחתם ללמוד ממישהו מסויים? לי זה קרה.

אולי בהפתעה, זה לא קרה לי בגיל בית הספר אלא דווקא כסטודנטית בוגרת יותר. נכנסתי להרצאה כלשהי בנושא לקויות למידה . המרצה היתה עצבנית ועייפה והתחילה להעניש סטודנטיות על כל מיני התנהגויות כאלה ואחרות. התחלתי להרגיש מאד לא נוח. התחלתי להרגיש שאני לא רוצה את המבט שלה עלי, סוד של תחושה מצמצמת. נהיה לי לא נוח עם עצמי… ומה קורה במרחבים דידקטיים אחרים נניח בבתי הספר שבהם הלומדים הם צעירים ?

האם התפקיד של המורה הוא תמיד לתת מבט מעצים? אם כן – האם היא מסוגלת לשים לב למבט שלה על עצמה? איך המבט שלי על עצמי קשור למבט שאתן לתלמידי?

ניסיתי למשוך עוד כמה דקות אבל המצב לא השתפר. החלטתי לצאת מהכיתה. כעבור שבוע כאשר הדבר חזר על עצמו, הבנתי שאני כנראה לא אוכל ללמוד את הקורס הזה איתה.

לגבי סוף הסיפור- התחלתי לחפש וגם מצאתי התנהגויות אלטרנטיביות על מנת להצליח לסיים את הקורס. כך למשל הייתי נכנסת בבוקר ובדקה שהקראת הנוכחות הסתיימה יצאתי מהכיתה. מה למדתי? למדתי על עצמי קודם כל שכאשר אני לומדת אני צריכה להרגיש